בנם של זיוה ויחזקאל. נולד ביום א' באב תשנ"ד (9.7.1994) בקריית אונו. אח לאביתר.

בן זוג של יסמין.

יואב בא לעולם מוקדם מהצפוי. "מיהרת לצאת כי יש חיים שם בחוץ וצריך להספיק", כתבה אימו. הוא היה תינוק רגוע וחייכן שכמעט לא בכה, ולרגע לא נפרד מהמוצץ. אף שלא הזדרז לדבר ("הרי איך ידבר כאשר המוצץ תמיד בפה?"). ניכר היה בחוכמתו ובתפיסה יוצאת דופן לגילו. בהיותו בן שמונה חודשים עברה המשפחה לגור ביהוד, העיר בה גדל והתחנך. באחד הימים, סיפרה המטפלת שלימדה אותו צבעים. הוריו, שהתקשו להאמין בשל גילו הצעיר, ערכו לו מבחן צבעים והופתעו לגלות שאכן עבר אותו בהצלחה רבה.

כשהתחיל ללכת לגן והמטפלת הודיעה "אצלנו בגן מגיעים בלי מוצץ", נפרד ממנו יואב לשלום כאילו רק להוראה זו חיכה, ובו ברגע נפרץ הסכר והתחיל לדבר ללא הפסקה. בבית הספר היסודי "הרצל" פגש את חברו דור. המורה טענה כי הם אינם מפסיקים לדבר ומנהלים שיחות ערות כמו משקיפים מהיציע על כולם, צמד-חמד, "ממש אריק ובנץ".

בחטיבת הביניים למד בבית הספר "פסגות" ובתיכון "מקיף יהוד". ככל שגדל והתבגר התחדדו כישוריו החברתיים, אהבת האדם שבו וגם שאר מעלותיו ותכונותיו – סקרנות, שנינות, טוב לב ונכונות תמידית להתנדב, להושיט יד ולתמוך בכל מי שרק צריך. יכולת ההקשבה וההכלה, האינטליגנציה הרגשית הגבוהה והיכולת לחבר בין אנשים הפכו אותו לאהוב בקרב חבריו ולדמות מוערכת בשבט "משואות" של תנועת הנוער "הצופים". "היה בו שילוב מיוחד של צניעות, שמחת חיים, חוש הומור טבעי, יושר, מנהיגות ושקט פנימי," סיפרו חבריו.

יואב היה איש משפחתי, בן למופת, אחראי ותומך והסב גאווה רבה להוריו. "הוא היה נשמה טובה, שהצליח להרגיש ולחדור ללב של כל אחד מבני המשפחה. תמיד היה שם כשצריך אותו, והיה ניתן לסמוך עליו בעיניים עצומות".

מאחיו, המבוגר ממנו בחמש שנים, ספג את האהבה הגדולה למוזיקה. בגיל חמש-עשרה לימד אותו אביתר את יסודות הנגינה בגיטרה, והספיקו לו שיעורים מעטים בלבד כדי שייקח את המושכות וימשיך ללמוד ולהתפתח בכוחות עצמו. יואב התגלה כמוזיקאי מוכשר שלא רק מנגן היטב, אלא גם מלחין ויוצר בחסד.

בשנת 2012 התגייס לצה"ל והוצב בחיל הרגלים. עבר את מסלול הלוחם של חטיבת "גבעתי" ושירת בגדוד "צבר" (432). הודות ליכולותיו ולביצועיו המרשימים מונה ל"נגביסט" – נושא מקלע ה"נגב", ונשלח לקורס מ"כים (מפקדי כיתות).

במהלך שירותו השתתף בכמה מבצעים, ובהם "שובו אחים" ביוני 2014, ברחבי יהודה ושומרון לאיתור שלושת הנערים שנחטפו בידי מחבלי חמאס ונרצחו. זמן קצר לאחר מכן החל מבצע "צוק איתן", בו לחם ברצועת עזה והשתתף בתקיפה הקרקעית כמפקד כיתה.

בנובמבר 2015 השתחרר משירות סדיר.

לאחר שחרורו מצה"ל נסע לארצות הברית והשתתף במחנה קיץ של הסוכנות היהודית בלוס אנג'לס. בהמשך, יצא למסע בן שנה בדרום אמריקה ונהנה מאוד מהטרקים והנופים. כחצי שנה לאחר חזרתו נסע שוב, הפעם להודו, טייל במשך שלושה חודשים וגם לתאילנד הגיע.

חבריו סיפרו שהוא היה אדם שכיף לנהל איתו שיחת נפש ותמיד מצא נושאים לשיחה גם עם אנשים שונים מאוד ממנו. יואב, עלם חמודות, מלח הארץ, אהב את החיים ולא הפסיק לחייך. הוא לא אהב להתבלט ולהימצא באור הזרקורים, אך גם בשקט שלו אי אפשר היה להתעלם מנוכחותו ומקסמו.

יואב היה הרפתקן וסקרן, אהב לטייל בארץ, לצאת למסלולים אהובים ומוכרים וגם לחקור דרכים חדשות, במיוחד מסלולי מים ותצפיות. אכל חומוס בלי סוף ושתה קפה שחור בכל הזדמנות.

בשנת 2018 החל את לימודיו האקדמיים בהנדסת חומרים ב"מכללת ספיר" הסמוכה לשדרות, והמשיך בפקולטה למדעי ההנדסה ב"אוניברסיטת בן- גוריון" שבבאר שבע.

בשנת 2019 הכיר את יסמין והם הפכו לזוג. במשך שלוש שנים היו שניהם סטודנטים והתגוררו רחוק אחד מהשנייה. בשנת 2022 עברו לגור ביחד במושב גיבתון שליד רחובות, אימצו את לילי, כלבת רוח, והחלו לתכנן את עתידם המשותף.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל.

עם היוודע דבר המתקפה ועוד לפני שיואב קיבל "צו 8", בשעה 11:00 הוא כבר יצא מהבית. באותו יום הצטרף לגדוד 8208 של חטיבת המילואים 261 וירד דרומה. בימי המלחמה הראשונים עסק הגדוד בסריקות לאיתור מחבלים בעוטף עזה, וכעבור כמה שבועות התמקם במוצב כיסופים ועסק במשימות שמירה והגנה על המרחב והקיבוץ.

בכל ערב פנוי, עם סיום הפעילות, התיישב יואב עם החברים מהפלוגה להפוגה מוזיקלית, וניגן בגיטרה. היו עוד חיילים שניגנו בכלים שונים וביחד יצרו מעין להקה פלוגתית.

בדצמבר 2023 החלה הפלוגה של יואב להיכנס למשימות של חישוף בתוך עזה. ביום שני, 22 בינואר 2024, יצא עם פלוגתו לפעולת חישוף והשמדת מבנים בשכונת אל-מוע'אזי, מזרחית לח'אן יונס, במרחק שש-מאות מטרים מהגדר. כשלושים מבנים מולכדו והוכנו לפיצוץ. בסביבות השעה 16:00, דקות לפני השלמת המשימה, הגיח מחבל מפיר מנהרה וירה טיל "אר-פי-ג'י" לעבר אחד המבנים, וטיל נוסף על הטנק המאבטח. הטילים הפעילו את מטעני הנפץ בבתים הממולכדים, ושני המבנים התפוצצו וקרסו על הלוחמים ששהו בהם. יואב נהרג במקום. עימו נפלו עוד שלושה-עשר לוחמים מהפלוגה, חמישה לוחמי הנדסה ושני לוחמי שריון.

רב-סמל ראשון יואב לוי נפל בקרב בדרום רצועת עזה ביום י"ב בשבט תשפ"ד (22.1.2024). בן עשרים ותשע וחצי בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין ביהוד. הותיר אחריו הורים, אח ובת זוג.

ספד לו אחיו אביתר: "יואב, כל כך אהבתי אותך. היית בשבילי מודל לחיקוי. היו לך מידות טובות, תחזקת זוגיות לתפארת, אין מילים לתאר בכלל מי היית וכמה נתינה ואהבה נתת לסובבים אותך. הייתי מנגן איתך ותמיד נהנה. ידעת את כל השירים החדשים, ואני הייתי מלווה אותך ושר. לא אהבת לשיר, בודדים בעולם שמעו אותך שר, ואני אחד מהם. היית האור של חיינו ועכשיו האור כבה".

כתבו בני משפחתו: "יואב, בדרכך הצנועה, בשקט האופייני לך ובחיוך כובש, היית אהוב ונאהב על כולנו. חובב טיולים מושבע. אהבת המולדת בדמך זרמה – את נשמתך מסרת למדינה. געגועים גדולים אליך, שבורים בכאב קשה מנשוא".

יואב השאיר אחריו את המוזיקה שיצר כנכס יקר מפז. "יואב חיבר אותי למוזיקה," ספד לו עידו מלכה, חבר ילדות, "ותמיד הסתכלתי עליו בהערצה כשהחזיק את הגיטרה, כי הוא פשוט היה הכי טוב בזה. נוח בשלום על משכבך, חבר יקר".

עיריית יהוד-מונוסון החליטה להנציחו בפארק האתגרי "מקלב" שבמתחם הרצל שנקרא כיום "פארק יואב". בשיתוף בני משפחתו הוצב בגינה גל-עד עם קישור לסרטון על חייו ונפילתו.

יואב מונצח ב"תיכון מקיף יהוד" שלמד בו בקיר הזיכרון, ובאתר ההנצחה לחללי בית הספר בפלטפורמת memoriz+. דפים לזכרו נפתח באתר ההנצחה של תנועת "הצופים" ובאינסטגרם: remember_yoav.

.